Thursday, October 25, 2007

Vayera III: Akeidah

ויהי אחר הדברים האלה - כל מקום שנאמר אחר הדברים האלה מחובר על הפרשה שלמעלה. אחר הדברים האלה, שהרג אברהם את המלכים אמר לו הק', אל תירא אברם, מן האומות. ויהי אחר הדברים האלה, שנולד יצחק, ויוגד לאברהם לאמר עוד ובתואל ילד את רבקה. וכן אחר הדברים האלה, שהגיד מרדכי על בגתן ותרש, גדל המלך אחשורוש את המן, שרצה להרוג את מרדכי והועיל לו מה שהציל את המלך ונתלה המן. אף כאן אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך לו ולנינו ולנכדו של אברהם ונתן לו שבע כבשות הצאן וחרה אפו של הק' על זאת שהרי ארץ פלשתים בכלל גבול ישראל והק' ציוה עליהם לא תחיה כל נשמה וגם ביהושע מטילין על ערי חמשת סרני פלשתים גורל, לכן והאלהים נסה את אברהם קינתרו וציערו כדכת' הנסה דבר אליך תלאה, על נסותם את י"י, מסה ומריבה, בחנני י"י ונסני. כלומר נתגאיתה בבן שנתתיו לכרות ברית ביניכם ובין בניהם, ועתה לך והעלהו לעולה ויראה מה הועילה כריתות ברית שלך. וכן מצאתי אחרי כן במדרש של שמואל ויהי ארון י"י בארץ פלשתים שבעה חדשים. כת' את שבע כבשות הצאן תקח מידי. אמר לו הק' אתה נתתה לו שבע כבשות, חייך שבניו עושים שבע מלחמות עם בניך ונוצחין אותן. ד"א חייך שבניו הורגים שבע צדיקים מבניך ואילו הן שמשון חפני ופנחס שאול ושלשה בניו. ד"א חייך שבניו מחריבים שבע משכנות, ואילו הן אוהל מועד וגלגל נוב ושילה [וגבעון] ובית עולמים [תרין]. ד"א שארון מחזיר בשדה פלשתים שבעה חדשים.

I was going to post on the substance of Rashbam’s innovative approach to the Akeidah, but there is already a thoughtful post on this passage at ADDeRabbi.

I will just add these brief thoughts:

1) On Bereishit 21:22 and 22:1 (both cited above, the latter being the lead verse in the Akeidah narrative), Rashbam emphasizes the importance of taking terms like ויהי בעת ההיא and אחר הדברים האלה very seriously. These terms, he argues, are always intended to link what is about to be told with the immediately prior material. The vision Avraham receives in Bereishit 15:1 immediately follows his defeat of some prominent regional powers in chapter 14; God’s promise of protection there is to assuage any of Avraham’s fears that he will suffer retribution from the political allies of the defeated kings. The story about the treaty between Avraham and Avimelekh narrated in Bereishit 21:22-34 directly flows from Avimelekh’s realization that a powerful God is quite obviously behind any man whose 90-year-old wife is able to give birth. This spurs Avimelekh to seal an alliance with Avraham as soon as possible. Similarly, this (problematic) alliance forms the backdrop for what Rashbam portrays as the somewhat cruel divine punishment of the Akeidah, described in the above post. This is yet another example of how the Rashbam reads the Torah as a text heavily oriented towards its readers, a text that flows from one section to the next, in contrast to the midrashic comments cited in Rashi on 22:1, which are content to link the Akeidah to an earlier, though not immediately prior passage.

2) I suspect that Rashbam’s insistence that נסה means “testing” in the sense of “tormenting” and perhaps even “torturing”, is also an indirect swipe at Bereishit Rabbah’s attempt here to soften the meaning of this word—in light of Tehillim 60:6—to mean that Avraham was raised up as a banner (נס) through this and other trials, in order to make him greater. Rashbam will have none of that and prefers to read the story as God taking harsh steps against Avraham in response to the latter’s poor judgment.

3) There is an article on Rashbam on the Akeidah that I have not read, but which is by a prominent Rashbam scholar and is likely worth looking at:

שרה יפת, "פירוש רשב"ם לפרשת העקדה: פשוטו של מקרא או מדרשו?" המקרא בראי מפרשיו, 349-366.

1 Comments:

At October 27, 2007 at 10:32 PM , Blogger Ezra said...

1. I remember seeing/hearing/reading that phrases like "ahar had'varim ha'eleh" actually indicate that the upcoming narrative has *nothing to do with* the previous narrative. In other words, the phrase is a Biblical way of saying, "The end. And now..." Where did I get this idea from?
2. We often think of Hazal as whitewashing the mistakes made by Biblical characters. Extreme examples include statements denying David transgressed in the Batsheva-Uriah affair and denying Reuven did anything wrong with Bilhah. (Of course, with statements like that, Hazal are probably trying to do something more profound than whitewash sins, but you get the idea.) In this week's parasha, I now see two examples of the opposite: one here, with Rashbam (admittedly not Hazal), and the Midrash that says that Avraham banished an idol worshiper guest from his house, only to have God scold him. After all, God put up with the idol worshiper in God's house for years; the least Avraham could do was put up with him for a few hours.
3. I would kind of expect such a statement about ill-advised treaties on the promised land from Ramban.

 

Post a Comment

Subscribe to Post Comments [Atom]

<< Home