Tuesday, December 25, 2007

Mikeitz I: Titles

פרעה קצף על עבדיו - כל פרעה בלשון מצרים מלך, וכן כל מלכי מצרים נקראים. ושל פלשתים אבימלך אפי' בימי דוד, בשנותו את טעמו לפני אבימלך. ושל ירושלים מלכי צדק. ביהושע אדני צדק מלך שלם. ובימי דוד "על דברתי" אני מבטיח שתהיה "מלכי צדק" מלך ירושלים. ושל עמלק אגג, בימי משה וירום מאגג מלכו, ובימי שאול אגג מלך עמלק. אף כאן פרעה לשון מלכות, כי בשמו של מלך אין אומרין לפניו "דוד קצף על עבדיו", אלא כך אומרין לפניו "המלך קצף על עבדיו". וכן לפנינו אני פרעה, אני אהיה המלך לבדי, כדכת' רק הכסא אגדל ממך. לכן נקרא יוסף אברך, אב למלך. ובספר לקח טוב פירש כמותי:

This comment on Bereishit 41:10 is a great example of Rashbam’s sensitivity to tone. He notes that it is impossible that the butler would address his master, the king of Egypt, by his first name, or, for that matter, by anything less than the most honorific title. Moreover, the seemingly ridiculous verse, “Par’oh said to Yosef, “I am Par’oh…” becomes instantly intelligible once we realize that the king of Egypt is saying “I am the king [and therefore I can empower you fully even as I will always be superior to you].” This close readings therefore prove what we already suspected: Par’oh is not a name, but actually the Egyptian equivalent of “Mr. President”, or of the Vatican’s practice of assigning a new name to an incoming pope. He cites further examples of this phenomenon throughout Tanakh: Avimelekh=King of the Plishtim; Malkitzedek=King of Jerusalem; Agag=King of Amalek. This sort of range in Tanakh combined with a sense of how the world works makes Rashbam a particularly powerful and compelling exegete.


Post a Comment

Subscribe to Post Comments [Atom]

<< Home