Va’eira III: Hitpa’el

מסתולל - מתפעל מן סולו סולו המסילה. כובש אותם לעבדים כדכת' ויכבשום לעבדים ולשפחות. ולהודיעך שיטת המתפעלים כי כל תיבת המתפעלים באה תוספת תי"ו בראש חוץ מאותן שאוציא מן הכלל לבסוף. מן אמר יאמר יתאמרו כל פועלי און, יתברך, יתגדל, והתגדלתי והתקדשתי, יתהלל המתהלל, יתווכח, ויתחבא, לשוא תתיפי, והמסכה צרה כהתכנס, יתלכדו, ויתמודד, מתנשא, (ויתלקטו), התעללתי, מתפלל, מתרושש והון רב. הרי לך כל האלפא ביתא תי"ו בראשם חוץ משבעת אותיות הללו, דז"ט ס"ץ ש"ת. השי"ן וסמ"ך באה התי"ו אחריהם במתפעל שלהם. מן סל מסתולל, מן שר תשתרר עלינו, מן שבח ישתבח, מן שמר וישתמר חוקות עמרי, מן שכר משתכר. הצד"י והזי"ן לא יבא תי"ו במתפעל שלהם. אלא אחרי הצד"י תבא טי"ת במקום תי"ו של מתפעל. מן צדק יאמר נצטדק, מן צבע יצטבע בדניאל, מן ציד הצטיידנו ביהושע, מן צרף מצטרף. ואחר הזיי"ן תבא דל"ת במקום תי"ו של מתפעל. זמן הזדמנתון בדניאל. אבל תוספת הן בתיבות ט' של נצטדק, ד' של הזדמנתון ותי"ו של יתאמרו לעשותן מתפעל כמו שפירשתי, וכן כולם. אבל הם עצמם כשהם ראש התיבה לא היה בה תוספת אות להתפעל. כמו וישמע את הקול מדבר אליו, לא יאמר מתדבר. לא יטמא בעל, לא יאמר יתטמא. ועם עקש תתפל לא יאמר תתתפל. תתמם, לא יאמר תתתמם:

I won’t write much on this, but Rashbam’s commentary on Shemot 9:17 is another great chance to watch him work through the fundamentals of grammar that anyone learning Hebrew today takes for granted. Here he takes on the reflexive התפעל form and all of its exceptional cases.